1. החליפו ״ללמוד יותר״ במשימת למידה מסוימת
תוכנית הבחינה עשויה להיראות כמו עבודה ענקית אחת. חלקו אותה לנושאים, ואז הפכו את הנושא הבא לפעולה: לפתור שלוש בעיות לא מוכרות, להסביר תהליך בלי הערות או לתקן את טעויות אתמול. השאירו לידכם את דרישות הקורס ואת מבנה הבחינה האמיתי כדי שהעבודה תתאים למה שנדרש להוכיח.
בניסויים מ-2006 עם קטעי פרוזה, Roediger ו-Karpicke מצאו שתרגול שליפה תמך בשימור מאוחר יותר טוב מלימוד חוזר במבחנים שנערכו לאחר השהיה. אין פירוש הדבר שכל קריאה מיותרת או שכל בוחן תרגול מבטיח תוצאת מבחן. זו סיבה לכלול ניסיונות לשלוף ידע במקום להסתמך רק על תחושת היכרות עם העמוד.
תנו לבלוק הראשון תשובות ברורות: באילו חומרים תשתמשו, מה תפיקו ואיך תבדקו? אם הנושא חדש לגמרי, התחילו בהסבר או בדוגמה פתורה לפני בחינה עצמית. טיימר יכול להגן על הניסיון, אבל בחירת פעילות למידה מתאימה קודמת לו.
2. בנו יחידת לימוד סביב שליפה ומשוב
תרגול שליפה פירושו לנסות להיזכר בתשובה לפני שמחפשים אותה. לפי המקצוע, הוא יכול לכלול הסבר, סיכום על דף ריק, תרשים או פתרון בעיה. המטרה היא לחשוף פערים שאפשר לתקן, לא להעביר את כל המפגש בניחושים חוזרים בלי בדיקה.
McDaniel ועמיתיו דיווחו על יתרונות למבחנים בניסויים עם חומרי לימוד, כולל הרצאות וקורס אקדמי; ניסוי אחד מצא גם יתרון למשוב מיידי. הממצאים תומכים בשילוב ניסיון עם בדיקה מועילה. הם אינם בוחרים את תוכנית הלימודים ואינם מחליפים את קריטריוני ההערכה של המורה.
- בחרו נושא אחד ופעילות שמתאימה לבחינה: להסביר, לחשב, להשוות או ליישם.
- הכינו שאלות, מקורות ופתרון מהימן או מדריך הערכה לפני ההתחלה.
- נסו לבצע את המשימה בלי להעתיק מיד את התשובה. סמנו מה עדיין אינכם יכולים להסביר.
- בדקו את התוצאה, תקנו את הטעות וכתבו מדוע התשובה המקורית הייתה חסרה או שגויה.
- תנו שם לבלוק חזרה עתידי לחומר שהוחמץ וסיימו בפעולה קטנה להמשך.
3. רווחו את החזרות במקום לחזור על הכול בבת אחת
הסקירה של Cepeda ועמיתיו על תרגול מבוזר מצאה יחסי גומלין בין הריווח לבין הזמן עד המבחן הסופי: מרווח מועיל לחזרה תלוי בחלקו במשך הזמן שיש לזכור את החומר. אין מכאן כלל אוניברסלי של ״חזרה אחרי שלושה ימים בדיוק״. נקודת פתיחה מעשית היא לחזור לחומר ביותר ממפגש אחד, במקום להניח שישיבה ארוכה אחת מספיקה.
שבצו את המפגש הבא עם החומר בחלון אמיתי בשבוע. למשל, תרגלו נושא היום, חזרו לטעויות בהמשך השבוע וכללו אותו בערכת שאלות מעורבת לפני הבחינה. אלה דוגמאות לבחירות תכנון, לא אלגוריתם שנגזר מהמחקר. התאימו את המרווח לפי מה שאפשר לשלוף ולפי הזמן שנותר.
השאירו זמן לא משובץ לשאלות קשות, למקצועות אחרים ולהתחייבויות משתנות. אם התוכנית מתעכבת, תעדפו נושאים לפי דרישות הקורס והפערים שזיהיתם. העברת בלוק שלא הסתיים יכולה לעזור; העתקת כל משימה שהוחמצה למחר בלי לבדוק קיבולת יוצרת תוכנית לא מציאותית.
4. בחרו פעילות חזרה שעונה על הפער בלמידה
דמיינו תלמיד שניגש למבחן בעוד שבוע וטועה שוב ושוב בשאלות על שיווי משקל כימי. בבלוק הראשון הוא מסביר את הקשר העיקרי בלי הערות ומנסה שלוש שאלות. אחרי הבדיקה הוא מסווג כל טעות: מושג, חישוב או פרשנות. בלוק מאוחר יותר מתמקד במושג החוזר לפני ערכה מעורבת נוספת. זו דוגמה היפותטית, לא תוצאה של משתמש Aheno.
הסקירה של Carpenter, Pan ו-Butler עוסקת בריווח, בשליפה ובשיפוט של לומדים לגבי למידתם. גם משימה שמרגישה מוכרת יכולה להצדיק בדיקה מאוחרת. השתמשו בטבלה לבחירת פעילות מעשית ואז השוו את התשובה לסטנדרט הקורס, במקום להעריך למידה רק לפי נוחות או זמן שעבר.
| מה אתם מבחינים | פעילות לניסיון | ראיות שכדאי לשמור |
|---|---|---|
| אתם מזהים את ההערות אבל לא יכולים להסביר את הרעיון | סגרו את ההערות והסבירו במילים שלכם | קשרים חסרים לבדיקה מול המקור |
| אתם יודעים נוסחה אבל טועים בשאלות לא מוכרות | נסו בעיה חדשה והסבירו כל שלב | השלב שבו ההיגיון או החישוב נכשלו |
| קשה להיזכר בנושאים ישנים | קבעו ניסיון שליפה נוסף ביום מאוחר יותר | מה נזכר לפני פתיחת ההערות מחדש |
| אתם חוזרים על אותן טעויות | תקנו טעות ונסו שאלה קשורה מאוחר יותר | מדוע הגישה המקורית נכשלה |
5. צמצמו הסחות בלי לחסום את כלי הלימוד
שליטה בטלפון ושיטות למידה פותרות בעיות שונות. Stothart ועמיתיו הראו שהתראות עלולות להפריע למשימת מעבדה הדורשת קשב גם בלי שימוש בטלפון. זה תומך בניסיון להפחית התראות לא רלוונטיות בזמן חזרה, אבל אינו מוכיח שחסימת יישומים משפרת ציונים או שלכל התראה השפעה זהה.
לפני המפגש החליטו אילו כלים חייבים להישאר זמינים: מחשבון, דפדפן למקורות, יישום נגישות או דרך לקבל שיחה חיונית. השאירו אותם נגישים והגנו רק מפני היישומים שמפריעים למשימה הזאת. פתחו חומרים נחוצים מראש. אם הטלפון עצמו הוא כלי הלימוד, הפכו את מסמך היעד לפעולה הבאה הקלה.
יחידת לימוד אינה תחליף לארוחות, למנוחה או לבקשת עזרה בהבנת מושג. אם אתם ממשיכים להיתקע, שנו את השאלה, היעזרו בהסבר מהקורס או הציגו למורה את הקושי המסוים. הבנה ברורה יותר של מה שחסר היא תוצאה מועילה גם כשהשאלה טרם נפתרה.
6. הפכו את תוכנית החזרה לזמן מוגן עם Aheno
לוח זמנים על נייר, חומרי הקורס וטיימר פשוט מספיקים להתחלה. כדאי לשקול את Aheno אם אתם רוצים יחידות לימוד בעלות שם, טיימר ריכוז והגנה מפני יישומים נבחרים יחד. היא תגיע בקרוב ל-App Store. השימוש הלימודי תומך בפעילויות שבחרתם; היא אינה מאגר שאלות, מורה אוטומטי או מנבא ציונים.
ב״תוכנית הריכוז שלי״ הוסיפו בלוק כמו ״לתקן טעויות בשיווי משקל ואז לנסות שלוש שאלות״, עם שעה, משך והפסקה. שמרו אותו. לפני ״התחלה עכשיו״ הגדירו את היישומים ואת המצב ב״ריכוז״: הבלוק משתמש בתצורה הנוכחית ואינו שומר פרופיל הגנה נפרד לכל מקצוע.
תכנון בסיסי יומי ושבועי, הטיימר, הגנת יישומים וסנכרון ענן כלולים ב-Free. Pro מוסיף בלוקים חוזרים ו-Smart Rebalance, שמציג תצוגה מקדימה של שינויי תזמון; הוא אינו קובע סדרי עדיפויות אקדמיים או בודק תשובות. אחרי כל בלוק כתבו מה אתם יכולים להסביר עכשיו, מה נשאר לא ברור ומתי לחזור. תנו לרישום הזה לעצב את המפגש הבא.